בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום רביעי, 19 ביוני 2013

גרמן, השרה שעולה לנו בבריאות

זוכרים את הפוסט שלי על שערוריית התמ"ל? בעקבות עוד שטות של שרת בריאותנו שנוספה מאז, ביקשוני באתר מידה לכתוב טור על מקצת מעלליה של השרה הטרייה בחודשים הספורים שחלפו מאז נבחרה לתפקידה. היה קשה לי לבחור, אבל הנה מקצת מן המעללים שיעל גרמן, כפי שפורסמו באתר:

מרגע שנכנסה לתפקידה אין רגע דל במשרדה של יעל גרמן, שרת הבריאות החדשה. החלטה רודפת החלטה – תמיד החלטות גדולות, דרמטיות, שיגיעו לכותרות העיתונים; תמיד מדובר בהחלטות פופוליסטיות ומתחנחנות – וכמעט תמיד הן החלטות בעייתיות, בלשון המעטה.

החל מימיה הראשונים במשרד החלה גרמן בשורה של צעדים שמצטלמים נהדר. הראשון מביניהם היה דחיית רכב הב.מ.וו שיועד לה ודרישתה להחליפו ברכב היברידי או חשמלי שהוא "גם זול בקנייה, גם חסכוני בדלק/חשמל וגם פחות מזהם ולכן תורם למניעת מחלות". עד שתאושר בקשתה על-ידי "המנגנון הבלתי-גמיש", מינתה גרמן נהגת צעירה (אישה! הידד!) שתאחז בהגה ה'פריוס' ההיברידית הפרטית שלה.

אולם בהמשך התבשרנו על החלטות קצת יותר מהותיות. כך למשל, הודיעה גרמן כי תשקול להעניק ביטוח רפואי, על חשבון משלם המסים (ואותם אקסטרה-מסים שהעלה חברה לסיעה, השר לפיד), לאנשים שהסתננו בניגוד לחוק אל שטח ישראל. נותר רק לשאול, למה רק לאנשים שהתמזל מזלם והצליחו לחדור באופן בלתי-חוקי לישראל? שמא נעניק ביטוח רפואי גם לחסרי המזל שעדיין לא חדרו לישראל?

החלטה אחרת שעברה בשקט יחסי היא ההחלטה לקנוס את חברות התרופות בשל כך שלא הדפיסו כיתוב ברוסית ובערבית על כל הקופסאות. גרמן זכתה למחיאות כפיים רבות על הקנס הזה, בעיקר מאנשים שלא עצרו לחשוב לרגע שתשלום הקנס צריך להגיע מהיכן שהוא. סביר להניח שיגיע מייקור של כלל התרופות לכלל הצרכנים, כלומר, עוד מס על גבו של הציבור. בראוו, גברת גרמן, בראוו.

עוד מפניניה של גרמן: ביטול היוזמה לחייב תשלום על ביקור רופא. שוב החלטה פופולרית מאוד –  אבל ההיגיון? לא ברור. אם אדם לא חייב על תשלום (ולו קטן) לרופא, אנשים רבים יבואו לרופא בלי שהם באמת צריכים. כתוצאה מכך יגבר העומס על הרופאים, והמשלמים על כך הם כמובן אלה שבאמת נזקקים לטיפול רפואי, שיאלצו לחכות זמן רב יותר לקבלת טיפול. שלא לדבר על העלות הכספית האדירה שיש בפטור הזה, תחת שר אוצר שמביא את הגירעון לשיא חסר תקדים.

אם לא די בכך שגרמן מקבלת החלטות על חשבון משלם המיסים משל היה זה כספה האישי, נוספת לכך שורה של החלטות המהוות התערבות ישירה בחייו האישיים של האזרח ובזכותו לקבל החלטות ביחס לגופו.
כך, למשל, הגיבוי האוטומטי שהעניקה גרמן להחלטה השערורייתית של מנכ"ל משרדה, לאסור על חברות המייצרות תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) לצאת במבצעי הנחות, שכן הדבר "לא מעודד הנקה" (!). גרמן עוד ניסתה להגן על ההחלטה בדף הפייסבוק שלה, ובדרך הפגינה בקיאות יוצאת דופן בהתנהלות השוק החופשי, כשטענה, בין השאר, כי "המתנות והמבצעים השיווק והפרסום בוודאי אינם מוזילים את המוצר" (!). כבר ביום שלמחרת, אל מול ביקורת ציבורית סוערת, נאלצה גרמן לבטל את ההחלטה, כשהיא מצטדקת "לא הייתי מודעת לכל משמעויות ההנחיה המקצועית שיצאה ממשרדי".

מעניינת במיוחד היא התנהלותה בעניין הקנאביס. מצד אחד טענה גרמן שהוא "סם מסוכן"; מצד שני אמרה שאם הוא גורם להקלת סבל החולים "יש לאשרו ברוחב לב"; ובאותה נשימה הוסיפה שבמצב הקיים "החומר אכן זולג לשוק, ויש חשש רציני כי סביב גידולו יתפתח שוק משני ומאוד רווחי ועמו תופעות בלתי רצויות של עבריינות ואף פשע מאורגן". אין ספק שהניתוח שלה מוצדק באשר לשוק השחור של הקנאביס, אך אם כך לא ברור כיצד איסור הקנאביס מצד אחד ואישור הקנאביס "ברוחב לב" לחולים מצד שני יועיל למצב הקיים; האם היא לא מעודדת את אותו שוק משני? לסטלנים הפתרונים.

וישנה, כמובן, ההחלטה האחרונה מבית מדרשה של גרמן – היוזמה שכל מחדש רישיון נהיגה ייחשב כתורם אברים אלא אם טרח והודיע למשרד הבריאות אחרת. כבוד השרה צפתה כנראה בסרטון TED של דן אריאלי שמסביר מדוע שיעורי תרומות האברים בחלק ממדינות אירופה כה גבוהים לעומת האחרות, ורצה ליישם זאת כמדיניות מוצהרת. דבר אחד היא כנראה שכחה בדרך, והיא האפשרות הקלושה שמדיניות כזו היא לא פחות מבריונות מדינתית שבה המדינה מחליטה שהיא הבעלים של אבריך עד שלא יוכח אחרת.

אווילות אחרת קיימת גם לצד השני - התרומה בכל מקרה מצריכה את אישור המשפחה, וכל עניינו של כרטיס "אדי" הוא להעברת מסר מהתורם המת למשפחתו; כעת יאבד גם הכרטיס המקורי את תפקידו זה, שהרי כל משפחה תוכל להניח, ובצדק, שהמנוח לא הסכים לתרום את אבריו, אלא פשוט לא היה לו כוח לשלוח מכתב רשום למשרד הבריאות.

לדעת גרמן, כך נראה באופן ברור, המדינה אינה אלא אומנת של אזרחיה (ואם אפשר, גם של אזרחי מדינות אחרות): תפקידה הוא לחנך את האזרחים, לאסור עליהם בחוק לעשות דברים שלדעתה (כלומר לדעת פקידיה) עלולים להזיק להם, לקחת מהם כסף למטרות נעלות בעיניה (כלומר בעיני פקידיה), ומכיוון שהאזרחים הם למעשה שלה, גם לקחת את אבריהם לאחר מותם (ואולי קצת לפני כן).

ברוח דבריו של לפיד, "אני ממליץ לריקי כהן להפסיק לעשן", הייתי ממליץ גם לו וגם לגרמן להפסיק לעשן את החומר הנהדר שהם מעשנים, ולהתחיל לתת לציבור קצת קרדיט ואחריות על כספו וגופו שלו.

יום שלישי, 11 ביוני 2013

משהו על שיא טמטום חדש, באדיבות משרד הבריאות

אזהרה ידידותית לקורא: פוסט זה נכתב במשיכת קולמוס אחת, כשהמשורר עצבני על טמטום ממשלתי אופייני, ובלי שום רסנים ועידונים. כן, למדתי משהו מאישתון. חוץ מהאורך. והסמולנות. והניתוק מהמציאות. והחשיבות העצמית. ועוד כל מיני דברים. 

אני הולך ומקבל את הרושם שמדינת ישראל מנסה לאחרונה לשבור את שיאי הטמטום של עצמה. הפנינה האחרונה: איסור על מבצעים על תחליפי חלב עד גיל שישה חודשים. למה? כי זה נוגד את מדיניות עידוד ההנקה. אתם מבינים? אישה יכולה להניק, חינם אין כסף, אבל היא בוחרת - או נאלצת! - להשתמש בתחליפי חלב, שעולים הון. אז עכשיו אסור לעשות מבצעים לאותן נשים. למה? כי אם חלילה הן תקבלנה דוגמית חינם, או חבילת מטרנה תעלה 44 ש"ח במקום 50 - זה מה שישכנע אותן להניק.

לא מאמינים? כן, כך כתוב, שחור על גבי טמקא:
"בחוזר נקבע כי בהתאם למדיניות המשרד ולקוד הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי לשיווק תרכובות מזון לתינוקות, נדרשות החברות להימנע מלבצע כל פעילות שיווקית או פעולות לקידום מכירות של תחליפי חלב המיועדים לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים. "פעילויות מעין אלה הן בניגוד לקוד ולהבנות אליהן הגענו", כתב הפרופ' גרוטו.

במשרד פרטו כי חל איסור על פרסום או ביצע קידום מכירות לציבור הרחב. כמו כן נאסרת הענקת דוגמיות של מוצרים באופן ישיר או עקיף לנשים הרות, אמהות או בני משפחותיהן. בנוסף אוסר המשרד על פרסום בנקודות המכירה באופן ישיר לצרכן או על חלוקת מתנות המקדמות את השימוש בתחליפי חלב לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים".
עכשיו תשמעו. אני האחרון שיטען משהו נגד הנקה. הנקה זה אחלה. הנקה מחזקת את הקשר בין האם לתינוק, יש בחלב האם חומרים שכמה שמנסים לחקות אותם לא מצליחים לגמרי, בקיצור - הנקה זה יופי טופי. אלא מה? לא כל אחת יכולה. כן כן, משרד הבריאות, יש דבר כזה של תינוקות שמסרבים לינוק. יש דבר כזה של אישה שיש לה בעיה להניק. ומה לגבי אמהות לתאומים? או לשלישיות? איך הן תסתדרנה? אגב, יש דבר כזה גם של אישה שחייבת לחזור לעבודה עוד לפני גיל שישה חודשים. מה אתם יודעים.

הרי זה שובר שיאים של טמטום. ביד אחת, משרד הבריאות בראשות יעל גרמן מ"יש עתיד" פועל נגד אמהות עובדות, וביד השנייה משרד האוצר בראשות יאיר לפיד (אולי הוא עבר מפלגה?) פועל נגד אמהות שנשארות בבית, ומציב יעד מופרך של "מיצוי כושר עבודה". ובכן לא, ממשלה יקרה, את לא יכולה מצד אחד לעודד נשים לעבוד ומצד שני לא לתת לעשות להן הנחות ומבצעים!

שוב, אגיד משהו על עמדתי האישית. אני חושב שלאישה שזה מתאים לה, עדיף שתישאר בבית ותניק מאשר שתצא לעבודה. הקשר בין האמא לילד הוא דבר חשוב ביותר, הרבה יותר מכמה שקלים נוספים שהאישה יכולה להרוויח ובהם לקנות לילד איזו אוניברסיטה או צעצוע יקר ומופרך אחר. אבל לא לכל אישה זה מתאים נפשית, ולא לכל אישה זה מתאים כלכלית. ובכל מקרה אם רוצים לעודד מה שנקרא בלעז stay-at-home-moms - מה שאני בעד, מאוד בעד! - צריך קודם לבטל את כל ההגבלות הדרקוניות שיש עתיד הוציאה לעניין "מיצוי כושר השתכרות", או בשם פחות מכובס דפוק-את-החרדים (ושם זה בכלל נגד stay-at-home-dads).

לענייננו: עם כל האמור לעיל, האיסור הממשלתי הנ"ל הוא פשוט הטמטום בהתגלמותו. וכי מה, נשים פתאום יעברו להניק בגלל שלא עושים להן מבצעים? והאם נשים שלא יכולות להניק צריכות לסבול בגלל המדיניות המצחיקה שלכם? אותו סיפור של "הנדסה חברתית" חוזר על עצמו שוב ושוב. כמו חוק הספרים האווילי הממשמש ובא, שיאסור על מבצעים על ספרים. או כמו המיסוי המטומטם על השתייה החריפה, כאילו שזה מה שיציל את העולם. וכמו ההתניות של המדינה ל"הפקות איכות" מחברות הטלוויזיה, שבגלל הכסף שהן מפסידות עליהן הן צריכות עוד יותר להידרדר לביבי הריאליטי כדי לכסות על הבור הזה. אז מה הרווחתם? עוד "סדרת איכות" שבקושי מישהו רואה, ובתמורה 50% מהציבור בוהה בטמטומי ההישרדות למיניהם?

יש לי תחושה שאנחנו צועדים, לאט אבל בטוח, ל"גן העדן" הסוציאליסטי הישן והטוב. זה מתחיל בפיקוח על מחיר הלחם, החלב הביצים והדלק (לא, חברים, הפיקוח הזה לא "עוזר לשכבות החלשות". הוא פשוט מעודד את היצרנים לא להשקיע בהתייעלות הליכי הייצור, ובמקום זה להשקיע משאבים בשתדלנות להעלאת המחיר המפוקח, וביצירת מיני תחליפי "סופר" ו"פלוס" ולעודד את הצרכנים לקנות אותם במקום הלחם והחלב והביצים הרגילים), ממשיך בכל מיני הוראות מאוד חברתיות כמו איסור על מבצעים על תחליפי חלב ועל ספרים, או מיסוי מופקע על כלי רכב ועל אלכוהול, ובסוף גם יגיע לפיקוח על מחירי הדיור, או כל מקום אחר שבו הממשלה תחליט שיש "כשל שוק", שזה שם קוד ל"המצב לא מוצא חן בעיניי, בוא ננסה לשנות אותו בכוח".

ממשלה יקרה, אנחנו לא מבקשים ממך הרבה. כל מה שאנחנו מבקשים זה פשוט, "לסה פר". תנו לעבוד. תנו לעשות מבצעים. תנו לנו ליהנות ממבצעים. תנו לעסקים להתחרות באופן חופשי. שחררו את חגורת החנק של הרגולציה על הבנקים, ותנו להם להתחרות אחד בשני כמו שצריך. אולי ככה העמלות יגיעו לרמות סבירות יותר. שחררו את לפיתתה של הממשלה מכל ההליכים הבירוקרטיים להפשרת קרקעות, ואולי ככה ריקי כהן תוכל באמת לקנות בית לבנים שלה. שחררו. שחררו אותנו ממסים מופקעים, וותרו על קצבאות ופרויקטים חברתיים גרנדיוזיים. תנו לשוק לפעול. השוק זה לא איזה דבר נורא ואיום: זה אני, הוא, היא, אתם. זה הרבה אנשים, שלכל אחד רצונות ויכולות משלו, ושכל אחד מהם יודע יותר טוב מכל ממשלה אפשרית, מה באמת טוב לו. וגם אם הוא לא יודע, מי שבטוח לא יודע מה טוב לו זה איזו ועדה ממשלתית שיושבת סביב שולחן עם בורקס בחדר צדדי במשרד הבריאות.

האמת, מהחבר'ה של לפיד אני לא מצפה יותר מדי. הנדסה חברתית נראית כמו משהו ששקוע אצלם בנשמה. אבל יש לי איש אחד שאיכשהו אני עוד יכול לתלות בו קצת תקוות, וזה שר הכלכלה שלנו, שיודע דבר או שניים על שוק חופשי ואיך הוא פועל.

אז בנט, אחי, אני פונה אליך ישירות: בבקשה ממך, שחרר. שחרר אתה, ותגיד גם לחבריך לממשלה לשחרר. אם תצליח, אני מבטיח לך פלאפל. יודע מה? נלך על שווארמה. יש איזה משהו במבצע, בקינג ג'ורג', רק 15 ש"ח. אם רק גרמן לא תאסור גם מבצעים על שווארמה. הולך?

פוסט זה נכתב בחצי שעה במהלך נסיעה בטרמפ, ובלי שלכותבו יש אינטרס כלשהו בשוק התחליפים, לא מצד היצרנים ולא מצד הצרכנים. אם מצאתם את התוכן ראוי, תעשו משהו טוב יותר עם הכסף שלכם מאשר לתרום לי אותו. נגיד, לקנות תמ"ל אם אתם צריכים. לפוסט הזה, לייק או שיתוף יספיקו.  


----
עדכון: ההוראה בוטלה, בשעה טובה. עכשיו צריך רק שיבטלו את חוק הסופרים, ואנחנו בדרך הנכונה.
אירעה שגיאה בגאדג'ט זה