בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום רביעי, 18 באפריל 2012

טוב מותי מחיי? - הכתבה

טרם הספקתי לכתוב פוסט המשך לפוסט הקודם על הולדה בעוולה, וכבר מתפרסמת במוסף "אתנחתא" של "בשבע" הקרוב כתבה פרי עטי בנושא. דא עקא, שנכון לעכשיו נשמטה מהכתבה שבאתר פסקת הפתיחה(עדכון: הוחזרה לאתר הפסקה האבודה! האח, הידד!), ואם כן אני מביא את הכתבה הלא-ערוכה והלא-מצונזרת כאן (העורכת קיצצה כשהיא התחילה לאבד אותי. אם אתם מעדיפים את הגרסה שלה, קראו כאן רק את פסקת הפתיחה והקליקו להמשך הקריאה באתר. אה, וגם יש שם כותרות משנה, ואיור! מצד שני, פה הוספתי קצת לינקים, ותמונות. בחירה קשה, הא? הנה מתחילים).

יום שני, 2 באפריל 2012

על כתבות, פטריות ושאר ירקות

לפני כמה חודשים פרסם אורן הוברמן כתבה ארוכה ומפורטת במוסף כלכליסט על חייהן המדהימים של הפטריות. הכתבה התפשטה כפטריות על כף הרגל בכל מקום ואתר, קיבלה כמות בלתי נתפסת של לייקים, והייתה לכתבה הנקראת ביותר בכלכליסט מאז ומעולם.
במה עסקה הכתבה? במגוון רחב של נושאים: הפטריות הן אינטיליגנטיות (או נראות ככה), יש להן מעין "אינטרנט", יש פטריות שמשתלטות על מוחות של נמלים, אפשר להשתמש בהן ליצירת אנטיביוטיקה ולניקוי אזורים מזיהום רדיואקטיבי, ומה לא.
כאמור, כולם התלהבו ממנה. או כמעט כולם. אני, למשל, לא התלהבתי ממנה, למרות שהערכתי מאוד את הקונספט. על הסיבות לכך (חוץ מזה שכל משהו שכולם בעדו, אני נגדו) - בהמשך.
בכל אופן, אחרי ההתלהבות באו גם ההסתייגויות. זמן לא רב אחרי פרסום הכתבה כתב עידו גנדל ביקורת עליה בנענע-10. כלומר, ביקורת על חלק קטן ממנה - אבל החלק שקיבל את הכותרת הראשית ואת עיקר התנופה של הכתבה. תמצית טענתו: אין שום אפשרות לייחס "אינטליגנציה" לפטריות. בסך הכול היה ניסוי שהראה שהן מוצאות את הדרך הקצרה ביותר מנקודה A לנקודה B. אבל זה, אומר גנדל, יכול להביא גם לטענה שבועות סבון הן אינטליגנטיות, שכן גם הן מוצאות את הדרך הקצרה ביותר מהכא להתם.
חודשים רבים אחרי פרסום הכתבה, פתאום היא קמה לתחייה, כאילו אכלה כמה פטריות קסם. מה קרה? יהודה בלו נתקל פתאום בכתבה, והחליט לקרוא אותה. כלומר, את ההתחלה שלה.
משהו על בלו: כוויקיפד לשעבר, אני זוכר היטב את בלו - "בן הטבע" בוויקיפדיה - כלומר הדים של מעלליו, מתקופתו בימי ראשית ויקיפדיה העברית. ללא ספק הוא בעל אישיות מעניינת ביותר, נוטה לוויכוחים ארכניים ולדעות ייחודיות בשלל נושאים. בחלק מהנושאים המדעיים יש לו ידע נרחב (בפרט בביולוגיה), ובחלקם יש לו דעות ייחודיות, פעמים רבות נחרצות, בלי קשר לקונצנזוס דווקא. כל ויקיפד ותיק יזכור כמדומני את שורת הסיום שלו בוויכוחים רבים, בדרכו של קאטו הזקן: "וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית".
 נחזור לבלו. לנ"ל יש בלוג, רשימות מהתיבה, שבו הוא מפרסם דעות על מגוון נושאים. לא מזמן פרסם בלו פוסט שבו מנה "טעויות למכביר" בכתבת הפטריות. הטענות על הטעויות, יש לציין, התייחסו רק לחלקה הראשון של הכתבה, משום שבלו כתב שאחרי כל כך הרבה טעויות בהתחלה לא היה לו חשק להמשיך לקרוא.
בעקבות ההתעוררות מחדש של הכתבה התפרסמה עוד רשימת ביקורת, עקרונית יותר, מאת יקי מנשנפרוינד ב"העין השביעית", על כלל "כתבות ההשראה" בכלכליסט, 
לפוסט של בלו הקדיש הוברמן גם תגובה קצרה בדף הפייסבוק שלו, וגם תגובה מפורטת על דפי כלכליסט (לתגובות אלה הגיב בלו בשולי הפוסט המקורי שלו). הוברמן הודה לגבי חלק מהתיקונים, דחה אחרים ובאופן כללי טען שהביקורת קצת נסחפה. בזה אני מסכים איתו. אי אפשר לבקר עשירית מכתבה בלבד. זה לא עניין.

הביקורת שלי על הכתבה היא מצד אחר לגמרי, שלצערי לא ראיתי אותו מבוטא עד כה: כתבת הפטריות מלאה ברעיונות נחמדים ובעובדות מעניינות (או קוואזי-עובדות, לא משנה), אבל מה מקשר בין כולן? שמדובר ב"פטריות". עובדה אחת על רירית, עובדה אחרת על פטרייה משתלטת, עובדה שלישית על פטריות מזן אחר, וכו'. רק חסרות היו עובדות על הטעם של פטריות ועל הנזק של פטריות לרגליים להשלמת התמונה. ואולי איזה משהו על פטרייה גרעינית, אם כבר. זו גם פטרייה מרהיבה במיוחד, לא?

העניין הוא שהחוט המקשר (או הרירית המקשרת) בין העובדות השונות הוא פשוט "שיתוף השם". אוסף של עובדות על פטריות שונות. מה זה אומר לנו? האם זה אומר שפטריות הן איזה זן מתוחכם ונפלא שעלינו ללמוד ממנו ולהשתאות ממעשיו (כפי שנרמז מבין קפלי הכתבה)? איך בכלל אפשר לדבר על "הפטריות" כאל משהו אחד באיזשהו מובן? זה כמו לעשות כתבה על "פרחים" ולעסוק באנקדוטות על דבורנית ופרחים טורפים, או לעשות כתבה על "ספרים" ולעסוק בתנ"ך ובריצ'ארד באך. 


כאן לדעתי נקודת הכשל של הכתבה, וזו הסיבה שמלכתחילה לא אהבתי אותה. מהי כן כתבה מעולה בעיניי? הכתבה הפופולרית השנייה של הוברמן, "למה אין כחול בתנ"ך". זו בעיניי כתבה מופתית, מצוינת, עשויה היטב, ולא חוזרת על הכשל של כתבת הפטריות: היא ערוכה סביב נושא אחד, מהודק וראוי (הסיבה היא כמובן שהיא בנויה סביב ספר אחד [של גיא דויטשר] - כמרבית הכתבות מהז'אנר הזה. וזה בסדר גמור מבחינתי). 

[גם על כתבה זו טרח בלו להגיב, וטען שדווקא יש "כוחל" ויש "תכלת". אמנם, בעוד אנשים אחרים שהגיבו כמוהו לא חשבו לרגע שמה שאנחנו קוראים תכלת אינו מה שהיה במקרא תכלת (תכלת הוא חומר, לא צבע - וצבעו המדויק אינו ברור עד היום), ושה"כוחל" במקרא גם הוא אינו אלא חומר (המשמש לצביעת העיניים), ולא צבע מסוים, הרי שבלו דווקא יודע זאת היטב, ואף על פי כן מתעקש לטעון שזה אמנם שם של חומר אבל גם שם של צבע - בלי ביסוס כלשהו לדברים הללו. איך אמר גיא דויטשר בתגובה שמצוטטת אצל הוברמן? "הבחור מבלבל את המוח".]


בקיצור, הפולמוס על כתבת הפטריות היה טוב ובמקום, ואחד הדברים שיש לזקוף לזכותו של בלו, על אף אישיותו הססגונית ודבריו הנחרצים-מדי, כדרכו. טוב לנו לפקפק בכל כתבה שאנו קוראים, בפרט אם יש לה לבוש "מדעי" כביכול או לא כביכול. מצד שני, הכתבות של הוברמן הן מצוינות, אם לוקחים אותן עם טיפה של פלפל חשדנות וביקורתיות בריאה, ולוואי יהיו לנו עוד כתבות כאלה. רק שני דברים אני מבקש: א. אם אפשר, להנמיך טיפה את גובה ההתלהבות, ולא לצבוע בצבעים עזים כל כתבה מהסוג הזה; ו-ב. אל תעשו כתבות סביב נושא נרחב כמו "פטריות" תוך אזכור אנקדוטות ספורות, רק כדי שסעיף א' יהיה מרנין יותר.


וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית.