בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

גרפולוגיה – יש אמת בפרסום?

(כתבה שלי שהתפרסמה במוסף "אתנחתא" החדש של העיתון "בשבע". לפני העריכה והקיצוצים, ועם כותרות משלי וגם קישורים)

ע', העומד בראש מוסד גדול בארץ, עמד בפני הכרעה לא פשוטה, בנוגע למינוי לתפקיד בכיר במוסד שלו. בשל רגישות התפקיד וחשיבותו הגדולה, הוא החליט לקחת חוות דעת משני גרפולוגים, "מהטובים ביותר בארץ", על המועמדים לתפקיד. הגרפולוגים דירגו את המועמדים ותיארו את אישיותם בפרטי פרטים, ועל סמך הדירוג הזה נבחר המועמד. "שמחתי שזכיתי במועמד כזה שנבחר, שהיה כליל המעלות", הוא מספר. שמחתו לא ארכה זמן רב. בפועל, לא היה שום קשר בין חוות דעת הגרפולוגים למציאות כפי שהיא.

באחד היישובים בבנימין היה נהוג, כרגיל ביישובים רבים, נוהל של חוות דעת גרפולוגית כתנאי לקליטה ביישוב. בשלב מסוים היה צורך להעביר גם את הטבחים של הישיבה המקומית בנוהל הקליטה, שכן הם התגוררו ביישוב, והם עברו את המבדק הגרפולוגי ללא בעיות מיוחדות. לאחר זמן התברר שהם היו סוחרי נשק, וזה היה האות לביטול הנוהל. אם דבר כה חשוב לא מצא הגרפולוג, אמרו בוועדת הקליטה, מה הטעם להשתמש בשירותיו?

ישנן גם עדויות הפוכות. באתר של הגרפולוגית חנה קורן ניתן למצוא רשימה של מכתבי המלצה. אחד מהם כותב: "מצאנו את חוות הדעת משקפות נאמנה ובדייקנות, לעתים מפתיעה, את אישיות הכותבים". במכתב המלצה לגרפולוג מרדכי שרם נאמר: "נכון שהגענו סקפטיים בנוגע לגרפולוגיה, אבל כבר בניתוח הגרפולוגי הראשון שעשית לחתימה של המשתתפים נשארנו פעורי פה לנוכח ה'פגיעות בול' שפגעת".
ובכן, האם הגרפולוגיה היא כלי אמין או לא? ואם לא – מדוע כל כך הרבה אנשים עדיין משתמשים בשירותיה?
 

"שיטה חסרת שחר"

האפשרות שניתן להסיק על אישיותו של אדם מכתב ידו, הסעירה מוחות רבים במאות האחרונות. בעקבות מחקרים של מלומדים מהמאות ה-17 וה-18, החל להבשיל באמצע המאה ה-19 תחום ידע חדש: הגרפולוגיה. על פי הגרפולוגיה, שאותה פיתחו בעיקר אנשי דת קתוליים בני התקופה, ניתן להסיק מצורת כתב היד, מרמת לחץ העט על הנייר וכדומה, על מאפייני האישיות של האדם.

מאות ואלפי גרפולוגים פועלים בארץ ובעולם, ועסקיהם משגשגים ופורחים. על פי הערכות שפורסמו בעיתון The Marker, כעשרה אחוזים מהעסקים בארץ משתמשים בשירותי גרפולוגים למטרות מיון מועמדים. גם במשרד הביטחון נעשה שימוש בגרפולוגיה לצורכי מיון, ואפשר שאף למטרות אחרות, מסווגות יותר. ביישובים רבים כולל תהליך הקליטה של תושבים חדשים ליישוב גם בדיקה גרפולוגית. ספרים פופולריים בנושאי גרפולוגיה נמכרים בחנויות, ניתן למצוא מדורי גרפולוגיה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, ועיתונאים פונים מדי פעם בפעם לגרפולוגים לצורך ניתוח אישיות של מפורסם זה או אחר.

התפיסה הרווחת רואה בגרפולוגיה כלי אמין וטוב לניתוח האישיות; אך עמדתו של המחקר האקדמי שונה בתכלית. לשיטתם של החוקרים שבחנו את הגרפולוגיה בכלים אמפיריים, מדובר בשיטה חסרת כל תוקף שהוא.פרופ' גרשון בן שחר

אחד מהם הוא פרופ' גרשון בן שחר מהאוניברסיטה העברית, זוכה פרס א.מ.ת. לשנת 2011, שכיהן בעבר גם כנשיא האוניברסיטה הפתוחה. פרופ' בן שחר התפרסם בשנות ה-80 בזכות מחקרים שעשה, יחד עם עמיתיו, על הגרפולוגיה. "השורה התחתונה של המחקרים ברורה: אין לשיטה הזו כל שחר", הוא אומר בריאיון ל'בשבע'. "ראשית, אין בעצם שום תיאוריה מדעית שמקשרת בין כתב יד לבין אישיות, ואני גם לא מאמין שתהיה כזאת. אבל חשוב יותר: כל הבדיקות המבוקרות שנעשו העלו חרס".

בן שחר מספר על הניסויים שהוא וחבריו ערכו (ראו מסגרת): כאשר השתמשו בטקסט בעל משמעות לכותב (כמו קורות חיים), הגרפולוגים הראו הצלחה מסוימת, אם כי נמוכה מאוד, אך לא יותר מאשר קורא רגיל שלא התייחס לכתב היד אלא רק לתוכנו. כאשר השתמשו בטקסט ניטרלי, התוצאה הייתה אפס. זו הייתה גם התוצאה במחקר ששקלל את כל המחקרים המבוקרים שנערכו עד לעריכתו.

הניסויים של בן שחר
בניסוי אחד התבקשו הגרפולוגים להעריך הצלחה עתידית של עובדי בנק, על סמך כתב היד שלהם, וחוות דעתם הושוותה להערכת המעסיקים. הגרפולוגים לא הסכימו לעבוד עם כתבי יד "ניטרליים" (דהיינו, בעלי תוכן שאינו בעל משמעות לגבי הכותב, כמו קורות חיים או טקסט אישי), ולכן השתמשו החוקרים באמצעי בקרה, כדי לנטרל את האפשרות שתשובת הגרפולוגים נובעת פשוט מניתוח תוכן הטקסטים, ושיתפו בניסוי גם פסיכולוגית קלינית ללא ידע בגרפולוגיה, שתחווה גם היא את דעתה על המועמדים על סמך תוכן דבריהם בלבד.
התוצאות? המתאם בין הערכות הגרפולוגים להערכות הממונים בפועל היה נמוך מאוד, אם כי לא אפסי. עם זאת, מתאם דומה, ואפילו גבוה מעט, הושג גם בין הערכות הפסיכולוגית להערכות הממונים. בבקרה נוספת שעשו החוקרים, הם ניתחו את המשתנים האובייקטיביים שניתן להפיק מתוכן כתבי היד (השכלה, ניסיון בעבודה וכו'), נתנו להם ציונים, ושיקללו לפי זה את ההצלחה העתידית בעבודה. במקרה הזה, המתאם היה גבוה בהרבה, גם מהערכות הגרפולוגים וגם מאלה של הפסיכולוגית. במילים אחרות, המחקר הראה שהגרפולוגים לא השיגו מכתב היד שום דבר שאדם אינטיליגנטי רגיל לא היה יכול להפיק.
"במחקר אחר", מספר פרופ' בן שחר, "הצלחנו לשכנע את הגרפולוגים לעבוד עם כתבי יד ניטרליים. ובמקרה הזה הניבוי היה ברמה של אפס" (דהיינו ברמת הניחוש האקראי). ובכל זאת, אלו בסופו של דבר שני מחקרים בודדים. כאן מגיע מחקר שלישי שהשתתף בו בן שחר: "במחקר הזה, מ-1989, עשינו עבודה מטה-אנליטית, שבה סיכמנו הרבה מחקרים שפורסמו עד אז, עם ניתוח-על סטטיסטי. סקרנו הרבה מאוד פרסומים שונים, והצבנו קריטריונים, כך שייכללו בסקירה רק מחקרים מבוססים ומבוקרים היטב. בסך הכול איתרנו 17 מחקרים כאלה, שכללו 63 גרפולוגים, 51 אנשים שאינם גרפולוגים (ששימשו כבקרה) ו-1223 כתבי יד. זה לא מערך מחקר גדול, אבל אין הרבה מחקר על זה, ובוודאי שלא מחקר מבוקר, שעומד בסטנדרטים מדעיים. מה שמצאנו בגדול הוא שחזור של מה שמצאנו במחקרים הבודדים שלנו. המתאמים היו נמוכים מאוד, והגרפולוגים לא עלו על הקבוצות האחרות שעשו את השיפוט. במקרים הבודדים שהגרפולוגים השתמשו בטקסטים ניטרליים המתאמים היו אפסיים".


"הפסיכולוגים דואגים למקצוע שלהם"

אני שואל את חנה קורן, מהגרפולוגיות המפורסמות בארץ, על המחקרים האלה, והיא דוחה אותם כלא רלוונטיים: "על כל מחקר שטוען שאין תוקף יש לפחות שניים שטוענים ההיפך", ושולחת לי רשימת מחקרים מרשימה באורכה.

אז איך זה שהממסד המדעי לא מכיר בזה?
"קודם כול, את זה אתה צריך לשאול את הממסד המדעי. דבר שני, גם הפסיכולוגיה הייתה בת חורגת לפסיכיאטריה עד לפני מאה שנה, והיום הגרפולוגיה נמצאת באותו מקום. הפסיכולוגים מפחדים על המקצוע שלהם, הם לא רוצים שהגרפולוגים יקבלו עבודות שאמורות היו להגיע אליהם. לכן הם גם לא נותנים לפרסם את כל המחקרים שנותנים לגרפולוגיה תוקף. אולי באמת הגיע כבר הזמן שהם יתפרסמו".

כפי שהציעה חנה קורן, אני שואל את הממסד המדעי. פרופ' בן שחר מעיין ברשימה ותמה: "זו רשימה ביזארית ביותר. כלולים בה גם מחקרים שמצאו שאין לגרפולוגיה תוקף. חלק גדול מהמחקרים כלל לא עוסקים בתוקף של הגרפולוגיה, אלא אולי מזכירים אותה אגב אורחא. המחקרים שתומכים בגרפולוגיה רובם ככולם אינם מבוקרים, כך שאין להם משמעות מבחינה מדעית. אם לדוגמה נותנים לגרפולוגים לנתח כתב יד בעל משמעות, ואין כביקורת אדם מן השורה שינתח את תוכן הטקסט בלבד, הצלחה שלהם אינה מלמדת בהכרח על כך שהם העלו משהו מצורת הטקסט, ולא רק מתוכנו".

את הטענה שהפסיכולוגים דואגים למקצוע שלהם, דוחה פרופ' בן שחר על הסף: "איזה אינטרס יש לי? אני איש אקדמיה, חוקר. לא אאבד שום דבר מהפרנסה שלי אם אמצא שיש לגרפולוגיה תוקף. בנוסף, אנחנו הרי מבקרים גם כלים פסיכולוגיים מובהקים. לדוגמה, מבחנים השלכתיים כמו מבחן רורשך המפורסם – גם נגד התוקף המדעי שלו יוצאים לאחרונה חוקרים רבים. כך שאין לטענות האלה שום בסיס".
 

מבחן התוצאה?

אבל לחנה קורן יש טיעון כבד משקל לטובת המקצוע שלה: "יש לי לקוחות שעובדים אתי כבר 30 שנה. הם היו ממשיכים אתי כל כך הרבה זמן אם זה לא היה עובד? למה להם לשפוך כסף סתם?"

ואכן, כל הנתונים מראים שהשימוש בגרפולוגיה אינו במגמת ירידה. לכאורה, אם הכלי אינו עובד, לא היינו מצפים שימשיכו להשתמש בו בתחום העסקי, שאמור להתייחס לדברים פשוט לפי מבחן התוצאה.

לפרופ' בן שחר יש הסברים משלו לשאלה זו: "לדעתי, ואת זה אני כבר אומר כאדם פרטי ולא כחוקר, יש לזה כמה סיבות: ראשית, זה נוח. זה הכי זול והכי פשוט שיש. אפשר לכתוב חצי עמוד, לתת לגרפולוג, וזהו. בנוסף, חלק מהגרפולוגים הם אנשי מכירות מצוינים, ולקליינטים אין כלים ויכולת לשאול את השאלות הנכונות ולהבין שמדובר בדבר חסר בסיס. ויש נקודה נוספת: המוטיבציה המרכזית להשתמש בגרפולוגים קשורה ליומרה שלהם להצליח לנבא יושר, וזו התכונה החשובה ביותר עבור מעסיקים. ומלבד הגרפולוגיה, אין כלים טובים אחרים לבדיקת יושר. זה לא מקרי, כי יושר אינה תכונה יציבה. היא תלוית סיטואציה, ותלויה בשאלה איך אתה מגדיר יושר. והנה, אם שכרת עובד, ולאחר מכן התברר שהוא מעל בתפקידו, אתה צריך נייר כלשהו, הוכחה כלשהי שתסיר ממך את האחריות; השימוש בגרפולוגים עושה את זה: זה לא אני, זה הגרפולוג אמר. כל הסיבות האלה יחד תורמות לכך שזה ממשיך להיות אטרקטיבי למרות המחקרים בנושא".

את ההסבר הפשוט, שזה פשוט נוח וזול, אני מקבל גם ישירות מצד הקליינטים. אורלי, רכזת הקליטה של אחד היישובים בגוש עציון, מסבירה לי שההחלטה להשתמש בגרפולוגיה נקבעה פשוט כי זה זול הרבה יותר מהחלופות. "היה באמת אחד שלא רצה לעבור דרך חוות דעת גרפולוגית, אבל כשהבין שהחלופה היא יום מיונים של פילת, הרבה יותר כסף והרבה יותר זמן, הוא ויתר על התענוג".

ובכל זאת, לפעמים אתה פונה לגרפולוג ואתה מרגיש שהוא פשוט "קרא אותך", וחשף את כל צפונותיך. אם לגרפולוגיה באמת אין בסיס, איך הגרפולוג קלע כל כך טוב?

אחד ההסברים שניתנים לכך הוא "אפקט פורר" (הנקרא גם "אפקט ברנום"). ניסוי קלסי שחוזר על עצמו מדי שנה באוניברסיטאות רבות בעולם, כולל כביכול מתן חוות דעת גרפולוגית (או אחרת) על אישיותם של הסטודנטים המשתתפים, ובקשה מהם לדרג את ההתאמה של חוות דעת זו לאישיותם האמיתית, על סולם מ-1 עד 5. התוצאה הממוצעת היא בדרך כלל 4.2, התאמה גבוהה לכל הדעות – והמדהים מכול הוא שלמעשה לא נעשה לסטודנטים שום ניתוח אישיות בפועל, ולכל אחד מהם ניתן אותו ניתוח בדיוק. חוות הדעת שניתנת (שבניסוי המקורי הורכבה מטקסטים של מדורי אסטרולוגיה בעיתונים שונים) כללית ומעורפלת מספיק, וגם מורכבת ומחמיאה דיה כדי שכל אחד ישכנע את עצמו שהטקסט מדבר עליו בדיוק.
 

"התנהגות עסקית לא הגונה"

ד"ר יעל ברנדר-לויןד"ר יעל ברנדר-אילן היא חוקרת בתחומי מיון עובדים הוגנות במשאבי אנוש ושכר, המשמשת כראש המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. את אחד מהשיעורים בקורס שלה על מיון עובדים היא מקדישה לגרפולוגיה, ובמסגרתו היא עורכת על תלמידיה את הניסוי של "אפקט פורר", בהצלחה רבה, כרגיל. כשאני שואל אותה על שימוש בגרפולוגיה לצורך מיון לעסקים, היא מתקוממת:

"זו תורה עממית, שאין לה שום ביסוס מדעי. היום כבר הפסיקו לחקור את זה; העולם האקדמי מתייחס לדברים הללו בחיוך. גרפולוגיה זה נחמד בתור חוג במתנ"ס, או לפינה בטלוויזיה. בוא נניח לרגע, לצורך הדיון, שזה רק שנוי במחלוקת. יש שאומרים כך ויש שאומרים כך. אבל מדובר כאן על פרנסה של אנשים; זה פשוט מסוכן מדי. זה פשוט לא אחראי להשתמש בשיטה כזו, שלא הוכחה. יותר מזה: זוהי פשוט התנהגות עסקית לא הגונה. צריך לזכור שמדובר באנשים. זה כמו לבחור על פי משקל או גובה וצבע עיניים. בעיניי זה כמו קריאה בקפה, או בכף יד, או אסטרולוגיה.

"בארה"ב, אם עשו לעובד מבחן גרפולוגי הוא יכול לתבוע את המעסיק שלו אם לא קיבלו אותו – שיוכיח שהמבדק שבשלו נפסל הוא אמין. זו לדעתי צריכה להיות המדיניות גם בישראל, אבל אנחנו עוד רחוקים מזה לצערי".

ומה דעתך על הצורך בחוות דעת גרפולוגית כתנאי לקבלה ליישוב?
"זה מזעזע אותי. בכלל כל הרעיון של ועדות קבלה מפוקפק בעיניי, הרי הן נועדו כדי לבחור אנשים "משלנו" – להרחיק אנשים דתיים, או לא דתיים, או ערבים. ולצורך כך גרפולוגיה יכולה להיות כלי נוח מאוד, כי אין שום דרך לבחון אותו אובייקטיבית. כך אם למשל תרצה שלא לקבל מישהו בגלל צבע עורו, יהיה אסור לך; אבל תוכל להסתמך על הבדיקה הגרפולוגית, ומי יוכל לערער על זה?"

מה לגבי מבדקים פסיכולוגיים אחרים?
"זה נבלה וזה טרפה. המבדק צריך להיות ממוקד מטרה: האם הגדרת בדיוק אילו אנשים אתה רוצה ביישוב ואילו לא? תוכל לציין רשימת תכונות שאינך רוצה? האם הלקוח מדבר על מאפיינים ספציפיים, או שמישהו באיזשהו מכון החליט על רשימה שעל פיה הדברים נקבעים?

"אם אתה רוצה לסנן אנשים קיצוניים, פסיכופטים וכדומה, זה דבר אחר. יש מבחנים פשוטים לצורך כך. לא צריך לעשות ימי מיון, ולבנות מגדלים בלגו. זה מיותר לחלוטין. המבדקים הללו אינם מדויקים לגמרי, אבל הם יכולים לתת לך אחוז סיכון מסוים. אבל בשביל זה לא צריך להיכנס לחיים של האדם, ולחטט באישיות שלו ובעבר שלו".

יש עוד מבדק שעושים בכל מיני מקומות – ניתוח של ציור עץ.
"גם זה בלתי אפשרי. הדבר היחיד שקיים באמת, הוא מה שנקרא ציורי HTP – בית, עץ, אדם. יש פסיכיאטרים שזה תחום ההתמחות שלהם. הם משתמשים בזה כחלק מטיפול ארוך טווח, כדי להעלות דברים על פני השטח. זה בעיקר עובד טוב עם ילדים. ילדים מבטאים את עצמם הרבה פעמים בעיקר דרך ציור, או שהם תמימים מספיק לחשוב שדברים מאיימים לא ייחשפו בציור.

"הדבר הזה קביל וטוב רק כחלק מהליך טיפולי ממושך, ובעיקר אצל ילדים. אבל אי אפשר לעשות ניתוח פסיכיאטרי מעמיק על אנשים מבוגרים שציירו לך עץ. זה פשוט בלתי אפשרי. הרי משתמשים גם בדרמה לטיפול באנשים עם בעיות פסיכולוגיות. אז מה, תאבחן אנשים דרך דרמה?"

בחזרה לפרופ' בן-שחר. אני מקשה עליו: אם המחקרים כל כך ברורים, איך הידע לא פרץ לציבור הרחב?
"בתקופה שהמחקרים שלנו התפרסמו היה עניין ציבורי, וראיינו אותנו בכמה עיתונים, ובטלוויזיה ועוד. זה הכה גלים, אבל את הדברים האלה אנשים שוכחים. אנשים לא זוכרים מה היה לפני חודש, אז אחרי 20 שנה אין מה לצפות. גם המסר מורכב: בקרה, מתאמים, סטטיסטיקה וכולי. נכון שהשורה התחתונה ברורה: אין לזה שחר. אבל מצד שני, בא הגרפולוג ואומר שזה נפלא, ופנטסטי ויודעים להגיד הכול על אנשים.

"לאנשים אין אפשרות להבחין בין חוקר שהקדיש עשרות שנים למחקר לבין הגרפולוג, שסביר שאין לו ההכשרה המחקרית לעניין. מבחינתם, יש דעה כזאת ויש דעה כזאת. כאילו אלו דעות פוליטיות, וכל אחד יכול לבחור מה שהוא רוצה". 

24 תגובות:

  1. אכן, זה מתסכל עד כמה הראיות המעולות שנצברו לאורך השנים פשוט לא משנות כלום לציבור הרחב, ואף לא לחברות שמשלמות אלפי שקלים עבור האבחונים האלו.

    אפשר להגיד שהטלת מטבע אפילו מדוייקת יותר, כי על הטלת מטבע אי אפשר לעבוד בזדון (בעוד שאני מניח שעל גרפולוגיה אפשר, לאחר אימון קל).

    סקרנו את הנושא בקצרה גם בתוכנית 10 של ספק סביר: http://www.safeksavir.co.il/shows/show-10/

    השבמחק
  2. דברים כדורבנות.

    מי שרוצה דוגמה יכול לשמוע ביום שישי את הפינה המגוחכת של אילון בן-יוסף בקולה של אמא בגלי צה"ל. יש שם טקס קבוע: הגרפולוג מקריא טקסט מחמיא ומעורפל, האמא מתרגשת ואומרת שזה בדיוק מתאים לו, והבן החייל אומר משהו כמו כן, בסדר, יאללה, תעזבו אותי בחייכם.

    (וגם, פעם הייתה פינה מאוד משעשעת בציפורי לילה של קובי אריאלי, שבו היה מתארח "לוגוגרף" בשם יוסף בן אילון, שהיה מנחש מה כתב היד של אנשים לפי האישיות שלהם. ["אני רגיש ומופנם" - "אתה בטח כותב את הטי"ת שלך מלמטה למעלה עקום קצת לצד שמאל" - "נכון! לא ייאמן!" וכיו"ב]).

    השבמחק
  3. מישהו שאני מכיר התבקש לחוות דעת על חבר לשעבר לעבודה שרצה להתקבל לעבודה חדשה. הוא כתב ביקורת מאוד קשה על תפקודו, כזו שבוס הגיוני היה אמור להורידו בעקבותיה לתחתית רשימת המועמדים. מיותר לציין שהוא התקבל לעבודה על סמך ניתוח גרפולוגי

    השבמחק
  4. כל הכבוד על הכתבה!
    חבל שכתבות כאלה לא זוכות לפרסום רחב יותר. מרגיש כמו להילחם בטחנות רוח...
    אולי אפשר לארגן מאמץ יותר ממוקד, למשל מול חברות השמה / מנהלי כח אדם / מכוני מיון - ולהגיע אליהם עם מידע כזה? אפילו סדנא, עם הדגמת אפקט פורר או משהו שממחיש את הקלות בה אנו מולכים שולל...
    עסקתי בנושא ה"קריאה הקרה" לא מזמן כאן: http://wp.me/p1K6uX-3Z
    - מבט כללי יותר על הנושא, עם דוגמאות רבות. מעין "מדריך לשרלטן המתחיל". מי שלא קרא עדיין - מוזמן.

    השבמחק
  5. הלל, בדקת היטב ושאלת פסיכולוגים ורובם ככולם שללו את הגרפולוגיה כשרלטנות גרידא.
    בעבר התעניינתי בגרפולוגיה ואף ערכתי מעט ניתוחים מקצועיים לבקשת מעסיקים. לא אכתוב דוקטורט-תשובה למאמרך המפורט, אבל אני מבקש להעיר שלי עצמי היו נסיונות טובים עד טובים מאד בניתוחים גרפולוגיים. כמעט כל כתבי היד שניתחתי היו נייטרליים ולא נהגתי לקרוא את הטקסט, גם אם הוא כלל קורות חיים של הכותב. זה לא היה חלק מעבודתי בניתוח כתב היד.
    היו מקרים, שהניתוח שלי לא התאים לפרטים של הכותב (שלא ידעתי מיהו ולא הכרתי אותו) - והתברר שלא הוא כתב את הטקסט.
    ולבסוף, אתה מביא כדוגמא בראש הרשימה שהגרפולוג לא זיהה שהטבחים הם סוחרי נשק. לא עולה על דעתי שגרפולוג יכול לזהות סוחרי נשק על פי כתב ידם. אם זאת הדוגמא שאתה מביא, אז כדאי שתדע שגרפולוג אינו יכול לזהות אם את הטקסט כתב גבר או כתבה אשה ואם הוא/היא גבוה או נמוך. זה לא נימוק...
    ולבסוף הערת הבהרה: אינני עוסק בגרפולוגיה כבר שנים רבות ואין לי שום תועלת מכתיבת הדברים, אלא להעיר ולהאיר שלא כצעקתך, הלל.

    השבמחק
  6. יאיר, מה שאתה מספר הוא קוריוז, ומה שהבאתי בראש הכתבה גם הם קוריוזים גרידא. הדרך היחידה לבדוק אם יש בזה משהו, זה באמצעות מחקרים רציניים.

    ועשו את זה. והתברר שזה פשוט קשקוש.

    השבמחק
  7. מסתבר שיש דברים שלא משתנים אף פעם. אותן הנמקות של חנה קורן שמעתי כשעסקתי בנושא זה לפני עשור ואותה הפנייה לאותה רשימת מחקרים (אגב, מספיק לעיין בשנת הפרסום של המחקרים - העדכניים ביותר ברשימה הם אלו של דפנה ילון - והיא עצמה גרפולוגית - מלפני כ-15 שנים, כדי להבין שזו לא רשימה רצינית). זה, מה שקוראים, פסבדו-מדע קלאסי

    השבמחק
  8. אני מחכה לתחקיר שלך על הרנטגן ושות'

    השבמחק
  9. בבשבע? אולי תחקיר על מחלקת הרנטגן בסורוקה.

    השבמחק
  10. אותם אחוזי יעילות ד"א.

    השבמחק
  11. מודה ומתוודה. אני משתמש כבד של גרפולוגיה. אני חייב לציין שחנה קורן מפליאה בדיוקיה בחוות הדעת שהיא מגישה לנו מעל 10 שנים ובממוצע 2-3 בשבוע.
    אני מסכים עם עובדה אחת. תלוי באיזה גרפולוג אתה נעזר. לא כולם זהים כמו שבל תחום.
    ועם זאת, מידי פעם נעזרתי ב 2 גרפולוגים שונים
    והתוצאות היו דומות מאד.

    השבמחק
  12. האם יש אפשרות לשלוח את התגובה של "אנונימי" לגרפולוג ולבדוק האם היא נכתבה על-ידי חנה קורן עצמה?

    השבמחק
  13. גרפולוגיה כמו דת ופסאודו מדע למיניו משמש את האדם להסביר דברים שאין ביכולתו להסביר.

    השבמחק
  14. כמו מפיבושת... חנה קורן גם נתפסה פעם כשידה בצנצנת העוגיות (כלומר, שולחת פוסטים אוהדים לעצמה, כביכול מפי אחרים) - זה כנראה נוהג שלה.

    השבמחק
  15. אכן, עיינו כאן: http://www.haayal.co.il/thread?rep=141041

    ובכלל, באתר של חנה קורן יש הוצאות מהקשר פראיות מאוד של מחקרים, שבקושי קשה להימנע מלקרוא להן בשם הפרוזאי "שקרים".

    השבמחק
  16. איך ידע הגרפולוג להגיד שאבא שלך טיפוס אינטלקטואלי ועקשן?

    השבמחק
  17. אם כבר מבחני קבלה - לבדוק יכולת התבטאות בכתב (ורצוי באופן מודפס כדי שלבודק לא תהיינה דעות קדומות) :)

    כמי שהזדמן לה לראות סוגי כתב רבים של אנשים שונים (בעיקר תלמידים שהיו לי) - ההכללה היחידה שאני יכולה להעיד עליה היא שכל מי שכתב ידו היה מזעזע ובלתי קריא היה בן. מצד שני, ברור לי לחלוטין שכתב יד הוא מידה רבה של חינוך, וככזה גם למגדר ניכרת כאן השפעה רבה.
    ישנו גם העניין של החשיבות שייחסו לכתב פעם לעומת היום. הצעה מעניינת לניסוי: להביא לאחד הגרפולוגים הללו כתב של גבר מלפני מאה-מאה חמישים שנה. אני די בטוחה שאיש מהם לא יחשוב שמדובר בכתב יד של גבר מרוב כמה שהוא מסודר, פרופורציונאלי ומעוגל.

    השבמחק
  18. רק תהיה:
    למה במבדקי קצונה בצבא עושים שימוש בבדיקה גרפולוגית באופן קבוע אם זה כל כך שרלטני?

    וחוצמזה, אני מכיר כמה פסיכולוגים שעושים שימוש בגרפולוגיה ככלי עבודה, ככה שלהציג כאילו זה "פסיכולוגים נגד גרפולוגים" זה פשוט לא נכון.

    ועוד דבר, גרפולוג ספציפי שקיבלתי ממנו פעם שירות, נתן לי חוות דעת על מועמד שכתב בשפת אימו שהיתה הונגרית. מיותר לציין שהגרפולוג אינו דובר הונגרית...
    כך שהטענה כאילו הגרפולוגיה היא בסה"כ שימוש בנתונים העולים מהתוכן הכתוב, אינה נכונה.

    ודבר אחרון- גרפולוגים מסוימים שאני מכיר דורשים תשלום גבוה מאד עבור שירותיהם, ועדיין מגיעים אליהם כל העת לקוחות חדשים שמקבלים המלצות מפה לאוזן. כך שגם לא נכון לומר שמדובר בכאלו שמחפשים גרפולוג מלכתחילה.

    השבמחק
  19. על ראשון ראשון:
    א. לא תמיד שירותי הביטחון מעודכנים במחקרים כמו שצריך. דוגמה טובה היא הפוליגרף, שעדיין משתמשים בו אף על פי שאין לו ערך רב.

    ב. ממשרד הביטחון קיבלתי תשובה ברורה שהוא לא עושה שימוש בגרפולוגיה. ייתכן שגם צה"ל לא עושה בה שימוש (לא בדקתי), אלא זה סתם חלק מהמבדקים בלא שבאמת משתמשים בזה (במיונים למשרד הביטחון מבקשים לכתוב קו"ח בכתב יד. לפי תשובת משרד הביטחון, מתברר שלמעשה לא עושים בזה שימוש לניתוח).

    ג. זה שיש פסיכולוגים שמשתמשים בזה, לא אומר שום דבר. פסיכולוגים אינם חסינים מטעויות. מה שצריך לבדוק זה את המחקרים, זה הכול.

    ד. לא אמרתי שגרפולוג חייב לדעת את תוכן הטקסט כדי לנתח אותו. יש גרפולוגים שגם מנתחים טקסט קבוע מראש. אלא שאם יש לו תוכן רלוונטי, לניתוח שלו לפחות תהיה שמץ של נכונות, כמו לכל אדם שיודע לנתח טקסט אישי. במקרה האחר, הניתוח שלו יהיה חסר ערך לגמרי, גם אם הוא ייתן ניתוח מפולפל ונאה, וגם אם הוא ישכנע אותך לחלוטין (ע"ע אפקט פורר שהזכרתי בכתבה). אגב, מישהי סיפרה לי שידיד שלה נתן לגרפולוג שני כתבי יד שלה, אחד בעברית ואחד באנגלית, והוא נתן שני ניתוחים שונים לחלוטין.

    ה. מה שאתה אומר זה שלגרפולוגים רבים יש חוש עסקי טוב, והם יודעים לנצל את הטעות הרווחת בציבור כאילו יש במקצוע שלהם משהו. זה לא חידוש. יש גם אסטרולוגים שגובים כסף רב, וגם קוראות בקפה. כל זה לא הופך את זה לנכון.

    השבמחק
  20. אוי וי רב גרשוני...
    נכנסת לאקדמיה, ומהר מדי נתפסת על דברי מדע, שגם מוחך נשטף ונסחף בקרקורי קדושה ביחס למונחים מרשימים כ"מדעיות", "אובייקטיביות", ו"מחקר"...

    אתה יודע מה?
    גם האמונה באל חי לא תמצא חוקר מדופלם שיוכיח לך אותה בכלי מחקר ופלפול, אבל מה לעשות, היא פשוט עובדת...

    השבמחק
  21. להשוות את האמונה באל חי למין מדע מפוקפק שהומצא לפני מאתיים שנה על ידי נוצרים קתולים, אכן נפלא.

    שאל נא את רבנו משה בן מימון כיצד יש להתייחס לדברים שבחינה שלהם במציאות מראה שהם *לא* עובדים, כמו האסטרולוגיה.

    למה את הגרפולוגיה אי אפשר לבחון בכלים אובייקטיביים? היא טוענת דברים ברורים במציאות, תיכבד ותיבחן כפי שהיא במציאות.

    איך תדע אם זה בלוף או לא? איך תדע אם אתה לא דוחה אנשים או מקבלם על סמך שרלטנות בעלמא? למה שלא תקבל אנשים לעבודה על סמך קריאה בקפה או נומרולוגיה?

    השבמחק
  22. כמה שאתה סלקטיבי...
    דווקא את הרמב"ם בחרת לך לנקוט בסוגיה בה אכן רוב חכמי ישראל חלוקים עליו?
    דמגוגית-מה...

    השבמחק
  23. דמגוגיה? לקחתי את הרמב"ם משום שאני סבור שהוא צודק.

    מכל מקום לא ברור לי למה כל לחש-נחש אתה מקבל באהבה, ומחקרים אמפיריים אתה דוחה בבוז.

    השבמחק