בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום חמישי, 27 בינואר 2011

למה דף הפייסבוק של ynet מעצבן

אפתח בגילוי (בלתי) נאות: אני כותב מדי פעם כתבות, כפרילנסר, עבור אתר ynet (להלן טמקא), אבל לא אכפת לי לרדת עליהם חופשי. אם זה יעצבן אותם והם לא ירצו יותר כתבות שלי, אני בטוח שהעורך יודיע לי את זה בהזדמנות הראשונה.

ועכשיו לעניין.

טמקא פתחה לאחרונה בקמפיין אגרסיבי לשיווק דף הפייסבוק שלה, כשהמטרה היא להגיע ל-100,000 אוהדים עד מארס השנה (כרגע זה עומד על 27 אלף ומשהו). כך דיווחה דבורית שרגל, וכך אנו רואים בשטח: מאמרי דעה שניתן להגיב אליהם רק בפייסבוק, קישור לדף הפייסבוק בכל מקום אפשרי ובלתי אפשרי, ועוד כהנה וכהנה.

אני זוכר את הזמן שבו טמקא פתחה את דף הפייסבוק שלה (זה לא היה כזה מזמן), וניסתה לעודד גולשים בקטנה, על ידי הבטחה לפרסים ודברים כאלה. הצטרפתי כבר אז, למה לא. גיליתי שפרסים לא אקבל, אבל הודעות דביקות ביותר בוול שלי, דווקא כן. כל פוסט שהועלה קודם במילים כמו "מה דעתכם?" "בואו והגיבו!", "תנו לייק!" וכהנה.

סלחו לי, אבל סגנון שכזה פשוט אינו רצוי בדף שלי. אני מרגיש כמו בגן חובה כשאומרים לי דברים כאלה. בחייאת, תתבגרו. כשהתחיל הקמפיין החדש, הצצתי שוב בדף הפייסבוק שלהם, לראות אם משהו השתפר. איפה, זה רק נהיה גרוע יותר ויותר: "תנו לה לייק גדול" (לבחורה שהחברה שלה נרצחה), "תנו להם לייק", ועוד ועוד. אז נכון, יש גם תחרויות, קצת; אבל להתחרות מול 27 אלף גולשים זה סתם נהיה עניין של הגרלה, ובהגרלות כידוע אף פעם לא אתה זה שזוכה.

אם תשוו את הסגנון הזה לסגנון של דף הפייסבוק של אתר לאטמה, שלאחרונה פתח ב"מלחמת לייקים" מול טמקא במטרה להשיג יותר מלייקקים ממנו (כרגע יש 16,000 עגול ללאטמה, 3,000 יותר מאשר לפני שלושה ימים, כך שנראה שהם מתקדמים לא רע), תראו את ההבדל. שם לא מתחנחנים אליך, לא מבקשים ממך לייק או להביע את דעתך, אלא מדברים אתך בגובה העיניים וכ"אחד מהחבר'ה". ברגע שטמקא יבינו את הקסם הזה, אשקול ללחוץ על לייק גם אצלם. בינתיים, הצב שאוכל פירה מוצא חן בעיניי יותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה